אנחנו משמינים מזלילת הלילה בעיקר - מי שמצליח "לסתום את הפה" אחרי 18.00 מובטח לו להישאר רזה
אך מה עושים כשאנו מול הטלוויזיה או המחשב וקול קורא לנו מהבטן לגשת אל המקרר? מה אנו עושים כשהקול הפנימי גובר על ההיגיון והגוף הולך כמוכה ירח הישר אל המטבח לחפש לו נשנושים?
אשרי האיש או האישה שידעו לארגן את המקרר בחטיפים בריאים.
אפשר "להתלבש" עליהם בערב כשהם מלווים בקנקן מים טהורים, תה צמחים או כוסית יין...
רוב הנשנושים, כמו חטיפים, קרקרים, מאפים- למעשה רק מכינים את השטח לצורך בנשנוש הבא. הם לכאורה יוצרים תחושת שובע מיד אחרי אכילתם, אבל ברוב המקרים הגוף ידרוש עוד. למה? כי רוב הנשנושים המעובדים מכילים רכיבים (כמו קמח לבן, סוכר..) שיוצרים תנודות חדות ברמת הסוכר בדם. ושלא מכניסים לגוף חומרי הזנה איכותיים, תחושת הרעב תהיה מוגברת - הגוף כאילו מבקש מזון איכותי לישועה...
מתכונים לנשנושים בריאים:
מקלוני ירקות ומטבלים - פורסים ירקות לרצועות: גזר, מלפפון, פלפלים, קולורבי, שומר, צנון וכו' מזליפים עליהם לימון סחוט ו/או שמן זית עם מעט מלח. מכניסים לקופסת פלסטיק או צנצנת ושומרים במקרר. נשנוש זה מחזיק במקרר 4 ימים.
חומוס - גרגרי חומוס מבושלים עם לימון, מלח ופלפל שחור יכולים להיות נשנוש מצוין שנשמר לאורך זמן.
תורמוס לפיצוח - משרים במים 24 שעות (מחליפים את המים לפחות שלוש פעמים). מבשלים שעה וחצי במים (ללא מלח). מוציאים, שוטפים, משאירים קצת מים ומוסיפים מלח. אפשר להשאיר בקופסה סגורה במקרר למשך שלושה ימים.
פול - משרים 24 שעות עם החלפת מים. מבשלים כשלוש שעות. מתבלים בכמון טחון.
בטוסטר אובן : לחתוך תפוח עץ לשמיניות, לפזר קינמון מעל ולהכניס לחום נמוך למשך 15-20 דקות עד שהוא מתרכך.
שעועית - משרים 24 שעות עם החלפת מים. מבשלים כשעתיים, מתבלים במלח, פלפל שחור וקארי .
חרוב - נשנוש מצוין, טעים, משביע, מזין, נוח לנשיאה ונשמר זמן רב.
פירות מקולפים - תפוז, קלמנטינה, בננה, אשכולית עם תפוח מקולף ואגסים יחד ולחוד ירגיעו את התקפת הבולמוס בלילה וישחררו אותנו בבוקר. מומלץ לשלב אותם עם מעט אגוזים או שקדים לא קלויים, כדי למתן את כניסת הסוכר לדם וליצור תחושת שובע לאורך זמן ממושך יותר, וגם כדי לקבל כמות יפה של חלבון.
ממתקי הטבע - כשאתם ממש זקוקים למשהו מתוק – הפירות היבשים הם הפיתרון הבריא, המהנה והטעים כשמתענגים מהם במינון הנכון. (לא כולל את אלו המסוכרים כמו האננס והפפאיה, וגם לא את אלו שעברו טיגון כמו בננה צ'יפס ופקאן סיני).
מאת: אתי בניסטי, מתוך מגזין עדן לאיכות חיים