סוכרת היא מחלה שבה הגוף אינו מייצר מספיק אינסולין, או שהגוף מפתח עמידות להשפעת האינסולין וכתוצאה מכך אינו מנצל את הסוכר שמצטבר בדם, אנרגיה לא מועברת לתאים ולרקמות ורמות הסוכר הגבוהות שמצטברות בדם מופרשות בשתן.
מאת: עומר פורת, B. Pharm, M. Sci, מנהל תחום ויטמינים
קיימים שני סוגים עיקריים של סוכרת, הנבדלים זה מזה בסיבות למחלה.
הסוג הראשון - סוכרת מסוג 1 - מופיעה בדרך כלל בגילאי הילדות או הנוער, ולכן נקראת גם בשם סוכרת נעורים, אולם יכולה להופיע בכל גיל.
בסוכרת סוג 1 תאי בטא שבלבלב אינם מייצרים אינסולין, או שמייצרים כמות זעירה ממנו.
הסוג השני - סוכרת מסוג 2 - מתפתחת בדרך כלל אצל מבוגרים ונקראת סוכרת מבוגרים. בין 75 - 90 אחוז מחולי הסוכרת לוקים בסוג זה.
הגורמים לסוכרת מסוג 2:
• הרס תאי בטא שבלבלב, המייצרים אינסולין. ככל הנראה עקב רמות גבוהות של נוגדנים לתאי בטא ואינסולין.
• כשל חלקי ביכולתם של תאי הבטא בלבלב לייצר אינסולין ו/או עמידות של קולטני אינסולין בפני השפעת האינסולין.
לא ברור מה המרכיב התורשתי במחלה אולם תאום זהה של חולה סוכרת מסוג 1 יהיה בעל סיכוי של 50% ללקות במחלה, ואילו כשמדובר בסוכרת מסוג 2 80% סיכוי ללקות במחלה.
סימני המחלה הראשונים
בסוכרת מסוג 1
• תחושת צמא מתמשכת ותכיפות במתן שתן
• ראייה מטושטשת
• רעב
• עייפות
• איבוד משקל
עקב חוסר יכולתו של הגוף לנצל את הסוכר בדם הוא מתחיל לשרוף שומנים וחלבונים לצורך יצירת אנרגיה לתפקוד הגוף, בגוף מצטברים תוצרי פירוק רעילים המביאים למצב הקרוי - קטואצדוזיס, שגורם לאובדן הכרה.
בסוכרת מסוג 2
• תחושת צמא גובר
• צורך תכוף להטיל שתן (בעיקר בלילה).
• תסמינים אחרים המופיעים עם התפרצות המחלה הם:
o דלקות עור קלות
o דלקות בדרכי שתן
o שינויים בתיאבון
o תחושת עקצוץ באצבעות.
רוב חולי הסוכרת יסבלו ממעט מאוד תסמינים, חלקם לא יסבול מהם כלל.
טרום סוכרת / סוכרת סמויה
הסוכרת השכיחה ביותר היא סוכרת מסוג 2. בה רמת הסוכר הגבוהה הינה ביטוי למחלה.
סוכרת סמויה היא מצב בו למרות שרמת הסוכר בדם בצום תקינה, קיימת הפרעה במטבוליזם של סוכר ואינסולין המתבטאת ביכולת ירודה של הגוף להפוך סוכר בדם לאנרגיה, מצב זה קודם להופעת סימני הסוכרת (רמות סוכר גבוהות בדם בצום).
25 מכל 100 אנשים בריאים סובלים ממצב של טרום סוכרת והם עלולים להפוך לחולי סוכרת מסוג 2. מעל 30% מהאנשים בטווח הגילאים 40-74 סובלים ממצב זה.
סוכרת מסוג 2 מתפתחת בדרך כלל בגיל מבוגר (מעל 30-35) וברוב המקרים קשורה להשמנה. ככל שאדם שמן יותר, כך הסיכון לפתח סוכרת גדל. בשנים האחרונות אנו רואים התפשטות סוכרת מסוג 2 גם בילדים מסיבות הקשורות באופן ישיר להשמנה.
מצב טרום-סוכרת מאופיין ברמה תקינה או גבולית של סוכר בדם, אך כדי לאבחן טרום סוכרת יש לבדוק את רמת האינסולין.
רמה גבוהה של אינסולין (היפראינסולינמיה), ביחד עם סוכר תקין הן האינדיקציה לטרום סוכרת.
עליה מתמשכת ברמת האינסולין יוצרת עמידות לאינסולין (insulin resistance) ברקמות הפריפריות וירידה ברגישות לאינסולין.
רמת אינסולין גבוהה גורמת לעליה מהירה במשקל ולקושי רב בירידה במשקל, כך שגם אם הסובלים ממנה עושים דיאטה ואפילו פעילות גופנית, הירידה במשקל הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית ואפילו שמירה על המשקל דורשת מאמצים עליונים. סימן היכר נוסף של היפראינסולינמיה הוא תיאבון כמעט בלתי נשלט ותאווה למתוקים. אדם עם רמות אינסולין גבוהות סובל מהשמנה מרכזית (באזור הבטן העליונה - הכרס), מקושי לרדת במשקל ומתיאבון גדול ולעתים בלתי נשלט.
גילוי מוקדם – בדיקות לקביעת טרום סוכרת:
1. העמסת סוכר- בדיקה של רמת הסוכר בצום על-ידי שתיית מי סוכר. בודקים את רמות הסוכר כל 30 דקות במשך 3 שעות לאחר שתיית הסוכר.
2. בדיקת רמת האינסולין בדם בצום- אם היא גבוהה, יש חשש לטרום-סוכרת.
3. בדיקת האינסולין בדם במקביל להעמסת סוכר- בדיקה זו מאפשרת גילוי מוקדם ומדויק ביותר של טרום-סוכרת, משום שהיא מראה שינוים ברמת האינסולין כתוצאה מעודף סוכר במערכת.
במידה ואתם נמצאים בסיכון לטרום סוכרת (בן משפחה שחולה בסוכרת, סובלים מהשמנת יתר בעיקר באזור הבטן העליונה, סובלים מתיאבון מוגבר ורעב למתוקים לאחר ארוחה גדולה).
כיום, ניתן באמצעות שינוי התזונה ושימוש בתוספי מזון ייעודיים, להוריד את הסיכון להתפתחות סוכרת מטיפוס 2, ולהוריד את רמות הסוכר בדם.
כמו כן יש לצרוך מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך (ערך גליקמי הוא המהירות בה מזון פחמימתי מעלה את רמת הסוכר בדם מעל הנורמה בשעתיים הראשונות לאחר הארוחה). דגנים, למשל, מתפרקים לאט ולבסוף הופכים לסוכר. בניגוד לקמח לבן, פירות ומתוקים, ולכן זהו השלב הראשון באיזון רמות הסוכר בדם.
פעילות גופנית מומלצת להורדת רמות הכולסטרול והעלאת רמות ה-HDL, שהוא הכולסטרול הטוב.
צמחי מרפא מומלצים להורדת רמות הסוכר בדם:
• חילבה
• עלי זית
• גימנמה
• זרעי מלון מר
* כל צמח צריך להינתן ע"י התאמה של הנטורופאת למצב החולה.
חומרים נוגדי חמצון כגון פיגנוגינול וחומצה אלפא ליפואית, מומלצים לסובלים מסוכרת 2 או לסובלים מטרום סוכרת, למניעת נזקים לכלי הדם עקב רמות הסוכר הלא מאוזנות.
לנוטלים תרופות בנוסף יש לעקוב אחר רמות הסוכר בדם באמצעות בדיקה ביתית, על מנת למנוע מצב של היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות בדם).
באמצעות צמחי מרפא ושינוי הרגלי התזונה ניתן למנוע את התפתחות מחלת הסוכרת, לאזן את רמות הסוכר בדם ולמנוע נזקים לכלי הדם.
צוות נטורופאתים מקצועי בפיקוח המרכז הרפואי אסף הרופא יתאים לכם טיפול טבעי ייחודי עבורכם בכל אחד מסניפי עדן טבע מרקט.
* יודגש כי הטיפול בצמחי מרפא אינו מגיע על חשבון טיפול רפואי וכי במידה ואתם סובלים מסימנים לטרום סוכרת או סוכרת יש להיבדק אצל רופא.
הורדת רמות הסיכון לטרום – סוכרת
עודף משקל
ירידה במשקל מורידה את רמת האינסולין בדם. גם הורדת מספר קטן של קילוגרמים מספיקה על מנת להוריד את רמת האינסולין ולהעלות את רגישות רקמות הגוף אליו.
שינוי באורח החיים – תזונה נכונה
יש לצרוך פחמימות מורכבות בעלות מדד גליקמי נמוך ולהקטין צריכה של פחמימות מורכבות בעלות מדד גליקמי גבוה כמו אורז לבן, קמח לבן, תפו"א, תירס וכדומה.
יש להקטין את כמות הפחמימות הפשוטות עד כמה שאפשר. מדובר בכל סוגי המזון המכילים סוכרים מכל סוג: סוכר לבן וחום, דבש, ריבה וכדומה. לאנשים הסובלים ממצב טרום-סוכרת כדאי להימנע מאכילת עוגות, עוגיות, ממתקים למיניהם, מיצים טבעיים ושתייה ממותקת בסוכר (אפשר ממותקת בממתיקים מלאכותיים). בנוסף, מומלץ לא להרבות באכילת פירות היות והם מכילים סוכר (פרוקטוז). צריכת סוכרים מעלה משמעותית ובמהירות את רמת האינסולין וכך מעקבת ירידה במשקל.
יש להקטין למינימום את צריכת האלכוהול ולחלק את האוכל לארוחות קטנות כל 3-4 שעות. מומלץ לאכול שפע של ירקות במרב הצבעים ולהוריד עד כמה שאפשר שומנים מהחי, כמו חמאה, שמנת, קצפת, סוגי בשר שמן, נקניקים, נקניקיות וכדומה, ולאכול במקום שומנים מן הצומח, במיוחד שמן זית, קנולה, אבוקדו, אגוזים ושקדים (לא להגזים, הם מכילים הרבה מאוד קלוריות).
מומלץ לעשות פעילות גופנית מתונה, אך סדירה. הליכה של 30-40 דקות 5 פעמים בשבוע מסוגלת להוריד את הסיכון לסוכרת בכ-40%. פעילות גופנית בתוספת הורדה של כ-10%-7% במשקל עשויה להוריד את הסיכון לסוכרת בכ-60%.
אפשר למנוע התפתחות סוכרת או לדחות אותה בשנים רבות בתנאי שיודעים לזהות את המצב טרום-סוכרתי ולהתנהג בהתאם.
זכרו - הטיפול הטוב ביותר במחלה הוא מניעתה.
רמות סוכר גבוהות בדם – היפרגליקמיה ורמות סוכר נמוכות בדם - היפוגליקמיה
היפוגליקמיה, רמת סוכר נמוכה בדם, עלולה לנבוע מחוסר התאמה של הטיפול (יותר מדי אינסולין או תרופות), אכילה מועטה, איחור בארוחות או הוצאת אנרגיה פיזית רבה.
סימני האזהרה של היפוגליקמיה כוללים: רעד, הזעה, עצבנות, ודופק לב מואץ. בהמשך יופיעו בלבול, עלפון, כאבי ראש והפרעות בראייה.
על החולה לגרום לעליית רמת הסוכר בדמו ע"י אכילת מזון או שתייה מתוקה. חולים אלו יתגברו על מצב ההיפוגליקמיה ללא טיפול. אך במידה ולא תעלה רמת הסוכר, החולה עלול לאבד את הכרתו.
היפרגליקמיה מתרחשת כאשר מחלת הסוכרת אינה מאובחנת, או שאינה מאוזנת. היפרגליקמיה קשה ומתמשכת תגרום לקטואצדוזיס עד אובדן הכרה, מצב שעלול להיות בלתי הפיך בסוכרתיים מסוג 1. בסוכרתיים מסוג 2 תגרום ההיפרגליקמיה לאובדן הכרה וזאת, כתוצאה משינויים במאזן מלחים וחומציות הדם.
הנזק ארוך הטווח ממחלת הסוכרת
הסיבוכים נובעים ברובם כתוצאה מנזק מצטבר לכלי הדם הקטנים וחוסר איזון של רמות הסוכר בדם. אלו כוללים נזק לעיניים שעלול להוביל לעיוורון, פגיעה בכליות שעלולה לגרום לאי ספיקת כליות ופגיעה עצבית, בעיקר בעצבי החישה ובעצבים המסדירים אוטומטית תפקודים כמו לחץ דם.
עקב פגיעה בכלי הדם הגדולים בשל תהליך טרשת העורקים, מופיעים סיבוכים כמו פגיעה בעורקים הכליליים בלב ( אוטם בשריר הלב), שבץ מוחי, מחלות דם היקפיות העלולות במקרים קיצוניים אף לגרום לקטיעת גפיים.
הטיפול בסוכרת
הטיפול בסוכרת מורכב משינוי באורח החיים ומטיפול תרופתי .
החולה חייב לשלוט על צריכת הפחמימות שכן צריכת האנרגיה חייבת להיות בהתאמה ליכולת ניצול הסוכר המוגבלת של גופו.
הטיפול התרופתי כולל זריקות אינסולין בסוכרת סוג 1, וטיפול בעזרת כדורים בסוכרת סוג 2. חלק מחולי סוכרת סוג 2 מטופלים בכדורים ובאינסולין יחד, או באינסולין בלבד. האינסולין הוא הורמון המיוצר בתאי הבטא בלבלב ומסדיר את חילוף החומרים של הפחמימות (סוכרים) והשומנים. בין השפעותיו, מעודד האינסולין את ספיגת הסוכר בתאי הגוף. ישנם סוגים שונים של אינסולין להזרקה, הנבדלים זה מזה בתחילת פעילותם (איטי או מהיר) ומשך פעולתם (קצר, בינוני, ארוך וארוך מאוד).
רוב חולי הסוכרת מטופלים באינסולין ממקור הומני, שהוא אינסולין המיוצר בהנדסה גנטית, ומבנהו הכימי זהה לאינסולין המיוצר ע"י הלבלב. מעט מאוד אנשים מטופלים באינסולין המופק מפרות או חזירים, שלהם מבנה מולקולרי מעט שונה. האינסולין ניתן באמצעות זריקות תת עוריות ומשם הוא מגיע דרך הדם אל תאי הגוף.
הטיפול התרופתי בסוכרת מסוג 2 מוריד את רמות הסוכר בדם על ידי עידוד הלבלב להפריש אינסולין והגברת השפעתו של האינסולין. סוג נוסף של תרופות מעכב פירוק פחמימות בגוף.
רמות הסוכר המומלצות הן:
בצום - עד 120%mg שעתיים ולאחר ארוחה עד 160%mg.
בדיקה חיונית נוספת שעל חולי הסוכרת לבצע היא בדיקת המוגלובין מסוכר (Glycated Haemoglobin) המצביעה האם בטווח של 12 שבועות רמות הסוכר היו מאוזנות כהלכה.